אלימות בספורט - למה זה נחוץ?
רבים קושרים אמונות תפלות לספורט. כל תחום יהיה אשר יהיה זקוק לעוד ערך מוסף או זריקת מרץ על מנת " לרוץ " עוד יותר טוב ממה שניתן. חלק מהאוהדים מתפללים ומנסים לגייס את בורא עולם שישחק במגרש שלהם, חלק מעודדים במגרש מתוך אמונה שזה מה שימריץ את הספורטאי שהם אוהבים ואחרים מוצאים לנכון לנסות ולעצבן דווקא את הקבוצה היריבה או המתמודד שממול. כמעט הכל לגטימי, אם כי יהיו שיאמרו שהאבה שלך לקבוצה שאתה אוהד לאו דווקא צריכה לבוא לידי ביטוי בקללות והתרסות כנגש היריב. התנהגות אלימה ומתלהמת במגרשים כלפי קבוצות יריבות, יותר ממוציאות את הטעם הטוב מן המפגש הספוטיבי התמים. חשוב לזכור שבסוף היום, מדובר סך הכל במשחק....אין ספק שאת ההתנהגות הכי פחות מקובלת וקונבנציונאלית נוכל למצוא במגרשי הכדורגל. זהו הענף הפופולארי ביותר בעולם והנצפה ביותר. על כל אדם שצופה בתחרות אייקידו, נוכל למצוא בטח כמה עשרות אלפים שיצפו בגביע העולם. הכדורגל הוא גם משחק יצרי שבא מן הכונות העניות ברחבי העולם ולכן עבור רבים הוא מסמל יותר מרק משחק. בברזיל, באורוגוואי, ארגנטינה וחלקים אחרים בעולם, הכדורגל הוא כמעט דת ודת ואמונה הם כידוע עילה להתנהגויות לא רציונאליות בעליל.
ההיסטוריה כבר מייחסת פתיחתה של מלחמה בשנות ה – 30 על רקע משחק כדורגל בדרום אמריקה. עוד אלפי קרבות מחוץ למגרשי כדורגל וקורבנות בנפש כתוצאה מעימותים חריפים בין אוהדים. מכות, אמצעי לחימה, רימונים והשלכת חפצים בתוך המגרשים ומחוצה להם. לא תראו כאלה דברים בתחרות סקי באנדורה או בהתעמלות אומנותית. אלימות דומה אולי ניתן למצוא בקרבות רוגבי, הוקי או פוטבול אמריקאי שהם משחקים אלימים כשלעצמם, אולם בשום מקרה זה לא יראה או ישמע כמו משחק כדורגל אלים.
גם כדורסל הוא משחק יצרי ולא אחת ראינו שחקני כדורסל מאבדים את עצמם, מדלגים לקהל או סוגרים חשבון עם שחקן יריב, מה שנקרא, חיסול ממוקד גרסה ספורטיבית. שפורטאי אלים מעביר מסר של הכשרת אקטים אלימים לקהל. צופה אשר רואה את הספורטאי האהוב עליו נוקט בקו אלים כלפי היריב שלו, לרוב יפנים מסר שזה מותר. חלק מן האוהדים לא יודע להפריד ולעשות את החשבון לעצמו, הוא ממהר להיסחף אחר קבוצתו האהובה ולתת גב בכל מחיר. והמחירים לעיתים הם בלתי נסבלים. מה לא ראינו כבר במגרשי ספורט ? איזו אלימות לא פגשנו ? נדמה שכבר פגשנו את הכל ואת מה שעוד לא פגשנו במקרה, בואו נקווה שגם לא נפגוש.
מה אנחנו רוצים בסך הכל ? לבוא לארוע הספורט האהוב עלינו, להנות מאתלטים ברמה הכי גבוה, עושים את מה שהם יודעים הכי טוב, לעודד, לקוות שננצח ואם לא, אז לא. אין סיבה שכמובתחרות אייקידו, לא נחזור אנחנו וילדינו בריאים ושלמים הביתה. זה המעט שמגיע לנו.